#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. 1 נתכון להרוג את זה והרג את זה, היו שנים והתכון להרוג איזה אחד מהם קסבור שהוא ראובן ונמצא שמעון, זורק אבן לגו, האם חייב מיתה ומדוע?	"ר&quot;ש אומר דורש &quot;וארב לו וקם עליו&quot; עד שיתכוון לו ויאמר לפלוני אני מתכוון, ובכל הנ&quot;ל פטור. <p dir=""rtl"">רבנן חייבו ודרשו מהנ&quot;ל פרט לזורק אבן לגו, היינו דאיכא ט' ישראלים וגוי אחד, דהוי ליה נכרי קבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה, וספק נפשות להקל.</p>"	סנהדרין עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עט. 2 נתכון להרוג את זה והרג את זה האם מת והאם משלם ממון (3)?	"לחכמים מת, והינו דכתיב &quot;וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה... ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש&quot;. <p dir=""rtl"">ר&quot;ש חולק וסובר שאינו מת, ודורש &quot;נפש תחת נפש&quot; לממון, כמו שדרש רבי דהוקש לנתינה שלממעלה (ולא יהיה אסון ונתן בפלילים) שהוא ממון.</p><p dir=""rtl"">דבי חזקיה אמרו שאינו חייב לא מיתה שאינו מתכון, ולא ממון שהוקש מכה אדם למכה בהמה מה בהמה לא חילקת בין מתכון לשאינו מתכוין לחייבו ממון, אף באדם לא תחלוק לחייבו אלא לפטרו (ואם יהיה אסון דורש לעלמא ולא במקרה של נגפו אשה הרה &lt;תוס&gt;).</p>"	סנהדרין עט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עט: 1 'רוצח שנתערב באחרים כולן פטורין רבי יהודה אומר כונסין אותן לכיפה' באר (3)!<p dir=""rtl"">[רוצח או שור שהמית שלא נגמר דינם שנתערבו בנגמר דינם, שור שנגמר דינו שנתערב בשוורים מעליא מה דינם?]</p>"	"ודאי אין לבאר כפשוטו, דאם כן חכמים פשיטא, ומה טעמו של ר' יהודה.<p dir=""rtl"">א&quot;ר אבהו אמר שמואל: הכי ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים, חכמים פוטרים שאין גומרים דינו של אדם שלא בפניו, ור' יהודה סבר שבכל זאת אין לפוטרם בלא כלום.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ל אמר: באדם לכו&quot;ע יפטרו, וכאן נחלקו בשור שנתערב בשורים שנגמר דינם, רבנן סברי כמיתת הבעלים כך מיתת השור, ור&quot;י אמר כונסים לכיפה.</p><p dir=""rtl"">רבא הקשה דהרי עלה 'תני אמר ר' יוסי אפ' אבא חלפתא ביניהם', לכן אמר דחיסורא מחסרא והכא קתני שנים שהיו עומדים ויצא הורג מביניהם שניהם פטורים, ועלה תני אפ' אבא חלפתא ביניהם. ושור שנגמר דינו שנתערב בשורים מעליא כולם יסקלו (שהרי בין כך אסורים בהנאה) ור&quot;י אומר כונסם לכיפה, ותניא כותיה.</p>"	סנהדרין עט:		
